top of page
pexels-jess-bailey-designs-934011_edited.jpg

טיפול בחרדות ומצבי משבר

התקופה בה אנו חיים רוויה במצבי לחץ וחוסר וודאות. זאת בנוסף לאירועי החיים השוטפים שמזמנים לנו התמודדויות מפתיעות ולעיתים גם לא נעימות. פרידות, אובדנים ומעברים זה רק חלק ממה שמעסיק את רובנו. רובנו יודעים להתמודד בצורה טובה עם אתגרי החיים אך לעתים העומס והשחיקה יכולים לבוא לידי ביטוי בכל מיני אופנים – חוסר סבלנות לסביבה, עצבנות רבה יותר, עייפות ללא סיבה, הימנעות מבילויים או קשרים חברתיים, תחושת יאוש ואבדן משמעות לדברים שפעם אהבת לעשות. גם חולי פיזי רב יותר מהווה סממן לכך שהנפש והגוף יצרו כמו שיתוף פעולה כדי להעביר מסר שדרוש שינוי באורח החיים.

התקפי חרדה ותחושת דאגה קיצונית מגיעים כאשר כוחות הנפש שלנו נחלשים ובמקביל מתגברות תחושות שהעולם הופך ליותר מאיים ותחושת הביטחון הבסיסית שלנו נפגעת. 
סימנים אלו ודומים להם יכולים להופיע בקצב שונה ובעוצמה משתנה בין אנשים. היכולת לשים לב לכך היא החשובה שכן רק בעזרת תשומת הלב ניתן לחולל שינוי ראשוני ולפנות לטיפול. מטרת הטיפול אצלי היא לדבר על הדברים. ישנם טיפולים הנותנים דגש לתרופות, טיפולים אחרים מתמקדים בהתנהגות, אני מאמינה שיש משמעות וחשיבות גדולה לתת מילים לחוויות. היכולת שלנו לדבר את עצמנו, למצוא מילים והגדרות חדשות למה שמתחולל בתוכנו מהווה ריפוי משמעותי להרבה מצוקות נפשיות. רבות הפעמים בהם אנשים שלא רגילים לדבר על עצמם ואפילו חשים מבוכה בהתחלה, מגלים את הערך שיש בשעה הטיפולית ובקשר הייחודי שנוצר עם המטפלת.
הרבה אנשים נוטים לבטל את הצורך שלהם בטיפול ואכן הכניסה לקשר טיפולי יכולה לעורר חרדה בתחילה וזה טבעי ונורמאלי. עם זאת, חשוב שתהיה מוטיבציה בסיסית ואם קראת עד פה אז כנראה שזה מדבר אלייך.

זרות פנימית

זרות פנימית – להיות אני מבלי להכיר את עצמי

תחושת שייכות זה משהו שכולנו שואפים אליו. כשאנחנו חלק משמעותי במשפחתנו, בסביבת החברים שלנו או בעבודה אנו לרוב נרגיש שלמים יותר. מה עם להרגיש שייכים לעצמנו? יש אנשים שמרגישים כאנשים זרים בתוך גופם ונפשם שלהם. תחושה שבטח רבים מאיתנו עשויים להזדהות איתה וסביר כי יש בינינו גם מי שחווית הזרות הזו משפיעה על אורח חייו, מבלי שהוא ידע לדייק ולזהות זאת. לא פעם תחושה זו תהיה מוכרת גם לאלו שמרגישים מודעים לעצמם, שכן תמיד קיימים חלקים בנפש שאינם נגישים, או קפואים בזמן. לרוב, האתגר המרכזי של האדם שחש זרות פנימית, הוא לראות את עצמו.

כשתינוק נולד לעולם הוא מביא ייחודיות וקסם השמורים רק לו, לרוב מדובר ברגע מרגש מאד. המבוגרים סביב מתבוננים בתינוק הקטן, מתפעלים מכל גיהוק, פיהוק וחצי חיוך שהוא מעלה וכך נצרבת בו תודעה ראשונה לגבי קיומו. הוא כאילו אומר לעצמו - אם אחרים מתבוננים עלי, מתפעלים ממני ומחייכים אלי כנראה שאני קיים. התינוק מקבל יחס ואהבה, הוא שומע את הוריו מדברים ואומרים לו משפטים שונים המתארים את מה שעובר עליו כדוגמת; "אתה בוכה כי אתה עייף". בכך הם מתחילים ללמד אותו על הקשר בין התחושה הפנימית שלו לבין ההתנהגות.

מתן מילים להתנהגות מאפשרת לתינוק ללמוד מה עובר עליו. כך הוא לומד לחבר בין הפעולה לרגש ונחשף מהרגע הראשון לעובדה שיש תחושות ורגשות שונים בתוכו.

ישנם מקרים בהם התינוק גדל בסביבה שממעטת להסביר לו מה עובר עליו. כאשר הוא עצוב, נעלב או אפילו עייף הוא עשוי להישאר לבד עם תחושה קשה של מועקה, שאין לה מילים. אף אחד מאיתנו לא נולד עם מילון רגשות ותחושות ולכן הדרך היחידה לדעת ולזהות מה קורה בעולמנו הפנימי הוא רק כאשר מלמדים אותנו.

הרבה מאד אנשים מתמודדים עם קושי לתאר מה הם מרגישים, האם הם חסרי אונים, מתוסכלים, עצובים או לחוצים? אדם יכול להסתובב שנים רבות ולהרגיש שהוא "בסדר" אך למעשה עולמו הפנימי נשאר בגדר תעלומה והוא חי עם חלקים בתוכו שהוא אינו מכיר ואינו מבין. נגדיר חוויה זו בשם "זרות פנימית" – להיות אני מבלי להכיר את עצמי.

לא פעם אנו פוגשים אנשים שמתקשים לדבר על עצמם, הם ירגישו שאינם יודעים לתאר מה עובר עליהם והרבה פעמים "לא יהיה להם אכפת". הסביבה תחווה אותם כ"חסרי עמוד שידרה", אך למעשה אלו אנשים מאד מבולבלים. הם למדו לאורך חייהם שהם לא חשובים, שרגשותיהם הם עניין שולי ושהאחרים יודעים טוב יותר מהם.

כשאדם מרגיש זרות פנימית הוא יכול להגיד לעצמו: המשפחה לא מבינה אותי, החברים לא מכירים אותי וגם אני, לפעמים, לא יודע מי אני באמת.

חשוב לומר שיש ביטוי נוסף לחוויית הבילבול. בשונה מאלו שתואר לעיל, ישנם אנשים שיהפכו את היוצרות ויהיו דווקא הדומיננטיים ביותר בסביבתם. אנשים המגיעים ממחסור רגשי עמוק יתנהלו על פי משוואה לא מודעת: אם אני לא במרכז תשומת הלב = אני לא קיים. מדובר במנוע פנימי חזק שכמו מכריח את האדם להיות במרכז. כשהדבר מתועל באופן חיובי נראה את אותם אנשים בתפקידים חברתיים מרכזיים כמו "הפסיכולוג" או "הליצן" של החבר'ה. אך כאשר הדבר מקבל כיוון שלילי נראה זאת בהתפתחות דפוסים עברייניים, בעיות משמעת בגיל ההתבגרות ובשלל ביטויים תוקפניים ובריונות בחיי היום – יום.

לפעמים החיים נראים בסדר, הכל מתנהל "כמו שצריך" אך בפנים ישנה תחושה שמשהו לא שלם וטוב. השלווה הפנימית חסרה.

כשאנחנו באים להבין את השלכותיה של חוויית הזרות על מערכות יחסים, כדאי לחזור לאותו ילד שקיבל מענה מצומצם למצוקותיו. ילד זה למד להטיל ספק ביכולותיהם של אחרים לסייע לו ולכן יתקשה מאד בבגרותו לבקש ולקבל עזרה. מבוגרים עם קושי מהסוג הזה מתמודדים הרבה פעמים עם מערכות יחסים המאופיינות בחוסר איזון, קושי במתן אמון וריחוק רגשי.

המפגש בתוך קשר קרוב עונה על צורך עמוק להיראות ולהיות משמעותי. כשאנו מגיעים לקשר ולא מאמינים שיש אדם שיכול לראות אותנו ולענות על צרכינו הרגשיים אנו עשויים לחוות בדידות גם כשאנו בתוך מערכת יחסים.

מערכות יחסים בריאות נבנות על הדדיות, אמון, ביטחון ואינטימיות. פעמים רבות מתקיים תהליך מקביל בו מצד אחד יש רצון לחיות בזוגיות אך מצד שני קיים קושי להכניס אדם אחר לחיים. תקופת החיזור, שמאופיינת לרוב ברומנטיקה ויצירת אינטימיות, תהיה מלווה דווקא בהרבה מאד מבחני אמון וחשדנות; האם הצד השני עומד במילה שלו, האם יקבלו אותי כמו שאני, האם מבינים אותי? תקופת החיזור היא לא פשוטה לשני הצדדים. על פניו נראה כי הצד "הבודק" נהנה מעמדת כח אך למעשה הוא מונע מפחד להיפגע. לכן, כאשר השניים יצליחו להחזיק מעמד ולצלוח את מבחני האמון יקרה מהלך מרפא ושני הצדדים יזכו לממש את הפוטנציאל של הקשר ביניהם. הדרך היא לא פשוטה. בניית אמון, חשיפת העולם הרגשי והפחתת החרדה לוקחים זמן. לרוב, המאמץ וההתמדה משתלמים.

להיות זר זה להיות במקום לא מוכר, חוויה מלחיצה אך גם מסקרנת. למרות שהנפש היא חלק מאיתנו, לא כולם מכירים אותה. בטיפול רגשי ניתן להכיר את העולם הרגשי, לתת שמות לרגשות וללמוד להתמודד איתם. עם הזמן תהיה תחושה שיש סדר במה שמרגיש כאוטי ומבלבל. המפגש הטיפולי הקבוע וההיכרות האישית תורמים לתחושת ביטחון ומייצרים מרחב בו ניתן להתאמן על בניית קשר כך שבעולם "האמיתי" המשימה הופכת לקלה ומוכרת יותר. מי שבא לטיפול עם תחושת זרות ושאינו מכיר את עצמו, יזכה לבנות קשר עם האדם החשוב ביותר – הוא עצמו.

My Approach

סיון ירום - עובדת סוציאלית קלינית - מטפלת במבוגרים

bottom of page